טל': 072-33-80-215

עו"ד ונוטריון טל קדש | ליטיגציה, ייצוג בבתי משפט ובערכאות, משפט מנהלי, משפט אזרחי מסחרי

פנה אלינו לייעוץ

arrow-left, arrow-left, previous, left

יש לך שאלה?

הטרדה מינית בעבודה

אנו עדים חדשות לבקרים למקרים שבהם מוטחות טענות אשר מגיעות לפתחם של בתי הדין לעבודה, בגין יחסים אינטימיים בעבודה, אם בהסכמה אם בהעדר הסכמה, תוך ניצול יחסי מרות. 

נשאלת השאלה האם עצם קיומם של יחסי מרות, הופך כל מערכת יחסים באשר היא למעשה של הטרדה מינית או התנכלות ביחסי עבודה. עוד עולה השאלה, מהו אופייה או טיבה של אותה מערכת יחסים אשר השתרעה על פני תקופה לא מבוטלת, והאם צד, אשר טוען בחלוף שנים ארוכות שלכאורה הוטרד מינית או חש התעמרות, דרכו באמת סלולה אל עבר קבלת הפיצוי הנכסף הנתבע במסגרת תביעה להטרדה מינית, בסך העולה על 100,000 ₪ עבור כל מעשה הטרדה מינית!

הסוגיה אינה פשוטה כלל ועיקר, שכן היא מורכבת ממספר נדבכים עובדתיים, אשר על העוסקים במלאכה לשים על כפות המאזניים וליתן לכל פרמטר, את המשקל המתאים לו מבחינה ראייתית, כדי להגיע לתוצאה מיטבית עבור הלקוח – טיהור שמו וניקיון כפיו בצד הנראות הציבורית ואל מול המערכת המשפטית.

עו"ד טל קדש ייצג בהצלחה מעסיקים בהליכים הנוגעים להטרדה מינית ביחסי העבודה וכן עובדים אשר לגביהם נטען כי ביצעו מעשי הטרדה מינית בתוך כתלי העבודה.

במסגרת תיקי הטרדה מינית, זכו לקוחותיו של עו"ד קדש להצלחה מירבית שהובילה לניפוץ תביעות שנאמדות במאות אלפי שקלים, וסיום הליכים בהסדרי פשרה, לפנים משורת הדין ומבלי להודות בדבר, תוך תשלום של סכומים נמוכים מאוד, המכונים בז´רגון המשפטי- ערכי מטרד.

המשמעות עבור הלקוחות שאותם ייצגנו בהליכי הטרדה מינית בבית הדין לעבודה הינה דרמטית: 
  • משרד עו"ד טל קדש, פועל ללא לאות לטיהור שמם של הלקוחות באמצעות ריכוך משמעותי של הביקורת המוטחת בהם, מצד מתלוננים/ות המונעים לרוב מאינטרסים זרים, שתכליתם ריסוק המעסיק ופגיעה בבטן הרכה ובביטחונם האישי של הלקוחות, שניצבים לבד במערכה, עם חשיפת הפרשה.
  • אנו מחזקים את ידי לקוחותינו ואוזנינו קרויה לרחשי ליבם ולכל טענותיהם האופפות את הנסיבות המתוארות בכתב התביעה שלרוב הינן מוקצנות ומוטות באופן חד צדדי, ומאיימות לחרב את עולמם האישי והכלכלי.
  • בצד הנראות מול המערכת המשפטית: המטרה שלנו היא להוביל לדחיית התביעה על הסף בשלב הראשון וכערך עליון, באמצעות פגיעה בבטן הרכה של התביעה וניפוץ הטענות, תוך שימוש במלוא הכלים העומדים לרשותנו בחוכמה ובעיתוי המתאים.  לכל הפחות, נשאף להגיע לתוצאה צודקת עבור הלקוח במסגרת הסדר פשרה שתכליתו ריקון מתוכן של עילת ההטרדה המינית.
  • התחושה של הלקוח והמסר מצד בית הדין (השופט/ת ונציגי הציבור) שנחשף לראיות ונותן גושפנקא להסדר משפטי שקיבל תוקף של פסק דין או הסדר גישור, היא קריטית עבור הלקוחות לשם חזרה למסלול חיים תקין. בית הדין, אשר נחשף אל הראיות, מוחזק כמי שמבין את הלך הרוח והמניעים המסתתרים מאחורי ההליך המשפטי ובאמצעות ייצוג משפטי הולם גם נציג באופן מחושב ראיות לחוסר אמינות התביעה.
  • לא למותר לציין כי בתיקי הטרדה מינית, טיהור שמם של הנתבעים וריכוך ההאשמות כלפיהם, ומתן אפשרות לשוב אל מקום העבודה, אל מסלול החיים והשגרה, הינו ערך עליון. 
ניהול תביעות בגין הטרדה מינית בעבודה - סיפורים מתוך בית הדין לעבודה, מאת עו"ד טל קדש

אנו עדים חדשות לבקרים למקרים שבהם מוטחות טענות אשר מגיעות לפתחם של בתי הדין לעבודה, בגין יחסים אינטימיים בעבודה, אם בהסכמה אם בהעדר הסכמה, תוך ניצול יחסי מרות. 

נשאלת השאלה האם עצם קיומם של יחסי מרות, הופך כל מערכת יחסים באשר היא למעשה של הטרדה מינית או התנכלות ביחסי עבודה. עוד עולה השאלה, מהו אופייה או טיבה של אותה מערכת יחסים אשר השתרעה על פני תקופה לא מבוטלת, והאם צד, אשר טוען בחלוף שנים ארוכות שלכאורה הוטרד מינית או חש התעמרות, דרכו באמת סלולה אל עבר קבלת הפיצוי הנכסף הנתבע במסגרת תביעה להטרדה מינית, בסך העולה על 100,000 ₪ עבור כל מעשה הטרדה מינית!

הסוגיה אינה פשוטה כלל ועיקר, שכן היא מורכבת ממספר נדבכים עובדתיים, אשר על העוסקים במלאכה לשים על כפות המאזניים וליתן לכל פרמטר, את המשקל המתאים לו מבחינה ראייתית, כדי להגיע לתוצאה מיטבית עבור הלקוח – טיהור שמו וניקיון כפיו לרבות בכל הקשור להיבט הנראות הציבורית ואל מול המערכת המשפטית.

אבן הבוחן הבסיסית ביותר בסוגיית הטרדה מינית בתוך מסגרת העבודה, הינה סוגיית ההסכמה. לפי מיטב הבנתנו, סוגיית ההסכמה, מהווה נקודת המוצא אשר אמורה להכריע את גורל התיק, לחומרא או לקולא, הן מבחינת עצם קיומה של ההטרדה ומבחינת גובה הפיצוי שייפסק, אם בכלל.

בעידן שבו בתי הדין נאלצים בעל כורחם לפסוק בסוגיות שאינן משפטיות טהורות, ולנבור בתווך שבין עולם המשפט היבש, ובין נורמות התנהגות מקובלות שבינו ובינה, אלמנט רצוני של הסכמה רחבה ונגלית למערכת יחסים, אמור להנמיך את גובה הלהבות ולהפחית, באופן רציונלי, ממהימנות העובדות הלכאוריות המהוות את הבסיס לתביעה, באופן שאמור גם להוביל לסיום התיק ברוב המקרים.
 
מערכת יחסים בהסכמה מלאה - רומן

משרד עו"ד טל קדש, ייצג בבית הדין האיזורי לעבודה, מנהל  שניהל מערכת יחסים בהסכמה מלאה עם אחת העובדות, שלא היתה כפופה אליו במישרין, אך בשדרת ההיררכיה הניהולית של מקום העבודה, שבו הועסקו אלפי עובדים (בפריסה ארצית), ניתן לומר שהיו יחסי מרות.

עד כמה רחבה היתה ההסכמה היתה מערכת היחסים האינטימית באותו מקרה, גם בית הדין והשדרה הניהולית הופתעו לגלות, מהראיות אשר הוצגו על ידינו: השניים מסתבר שכרו דירה משותפת (חוזה שכירות הוצג לבית הדין), השניים יצאו לחופשות משותפות (חשבונות הוגשו לבית הדין), השניים רקמו תכניות משותפות לעתיד (הוא תכנן להתגרש, והיא תכננה ללכוד אותו ברשתה).

בדוגמא לעיל, אין מחלוקת שהסכמה כה ברורה, נגלית ורחבה לקיום מערכת יחסים, אמורה להפחית את עצמת הטענות כלפי הנתבע, אשר לעמדתי, אינו חוסה תחת סיווג של "מטריד מינית" מבחינת ההגדרה היבשה והסטיגמה הפלילית של המונח השגור.

 אותו מנהל, לא מילא את חובתו לדווח על מערכת היחסים, אותו מנהל לא נתן דוגמא אישית בכך שלא שמר על סביבת עבודה סטרילית, והוא צריך לתת את הדין  לכל היותר במישור הכספי והתעסוקתי ככל שלא דיווח על הרומן, כפי שמצופה ממנו וכפי שמגדיר החוק, תוך התחשבות במכלול הנסיבות. הא ותו לא.

העדר הסכמה -  פגיעה בשיקול הדעת בשל יחסי המרות 

בהעדר הסכמה מלאה, או ליתר דיוק שכל צד טוען אחרת, אנו למעשה נכנסים לעולם תוכן מנטלי אחר שבו התביעה טוענת שיחסי המרות פגמו בשיקול הדעת של המוטרד אשר נלכד ברשת המטריד, בעל כורחו, במטרה לרצותו ומתוך אינטרס צר או רחב לזכות בטובת הנאה כלשהי (למשל תגמול, קידום וכיוצ"ב).

בתיקים מסוג זה, קיימת לרוב מחלוקת עובדתית: התביעה תטען שגם אם היתה הסכמה, יסוד הניצול ויחסי המרות היה הדומיננטי באופן ששיקול הדעת כאמור נפגם בצורה קיצונית, לחילופין, תועלה הטענה כי המדובר ביחסים אסורים, תהא הסיבה אשר תהא. מנגד ההגנה, תציג ראיות ליחסים רצוניים, אם חד פעמיים או מתמשכים. הטענה תהיה כי אין המדובר בניצול יחסי המרות או התלות ובכל מקרה שלא באופן מבזה או משפיל או כזה העולה כדי הטרדה מינית.

ייצגנו בבית הדין בהליך של הטרדה מינית מעסיק אשר העסיק עובדת כמנופאית. תפקיד שעל פניו נחזה להיות תפקיד השמור לאוכלוסייה גברית, כאשר גם סביבת העבודה הינה גברית באופן מוחלט.

אותה עובדת אשר התנהלה באופן פרובוקטיבי (לבוש, דיבור, חזות), טענה שבוצעו כלפיה מספר הטרדות מיניות לאורך תקופת העסקתה הארוכה, אלא שלא דיווחה עליהן בזמן אמת, כי אם בסיום מערכת היחסים ולראשונה באמצעות הגשת תביעה לבית הדין.

כה חמורות היו טענות התובעת להתנכלות והטרדה מינית מצד העובדים  כלפי אותה עובדת (ואנו לא ניכנס כאן לרזולוציות מפאת צנעת הפרט), באופן שאפריורית כל בר דעת (אף שאינו משפטן), יבקש לקבל מענה לחלק מההיבטים הבאים, אם לא לכולם, אז לחלקם: א. מה מנע מהעובדת לדווח בזמן אמת על אותם אירועים. ב. מה מנע מהעובדת להתפטר. ג. מה מנע מהעובדת להגיש תלונה במשטרה בהינתן שעסקינן במעשים חמורים שאינם מתמצים באמירות מילוליות. ד. מה מנע מהעובדת לספר למעסיק לאחר סיום יחסי העבודה אודות האירועים (ואפילו לשלוח מכתב התראה כמקובל), ועוד קודם להגשת תביעה לבית הדין. ה. מה מנע מהעובדת לספר לצד ג´ כלשהו, שאינו קשור למקום העבודה, אודות האירועים.

בסופו יום, תביעה שהוגשה בסכום אסטרונומי של 800,000 ₪, הסתיימה עבור הלקוח ולשביעות רצונו, בערכי מטרד, בסך של 20,000 ₪ עבור רכיב של הטרדה מינית, סכום שנועד לחסוך הוצאות בגין ניהול ההליך ועינויי דין בגין ניהול משפט על פני מספר שנים.

נקודה למחשבה
 
הטרדה מינית והתנכלות על רקע מיני פוגעות כידוע בכבוד האדם ואין להקל בכך לראש. הטרדה מינית מהווה עילה לתביעה בנזיקין, וככזו, אני סבור, כי על בתי הדין להשתמש בכלים מתחום דיני הנזיקין על מנת לרכך תביעות מתחום זה ולהעביר מסר הרתעתי שכל צד יכול להיפגע באופן שווה. 

בהינתן כי בזירת ההתגוששות הנוגעת להטרדות מיניות בעבודה, ניצבים בדרך כלל שחקן ושחקנית, מן הראוי שבתי הדין יתנו ביטוי לדוקטרינות מעולם התוכן של דיני הנזיקין ומדיני החוזים, כחלק מהראייה הביקורתית הכוללת ולשם יצירת איזון מתחייב בין השחקנים: למשל-סוגיית האשם התורם, מעוולים במשותף, מידת האשמה המוסרית, ליתן ביטוי לכלל הידוע- מעילת בת עוולה לא תצמח זכות תביעה. על כך, אעמוד ברשימה הבאה, בבוא העת.

עו"ד טל קדש. מייל: tal@kadesh-law.co.il
** כל המוצג במאמר זה הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות יעוץ ו/או חוות דעת משפטית כלשהי. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
 
 
 

תחומי התמחות:

מיסוי מוניציפאלי
משפט מנהלי ציבורי
בנקאות ומשפט מסחרי

פרטי התקשרות:

כתובת: רחוב ז'בוטינסקי 7, קומה 43, מגדל משה אביב, רמת גן
טלפונים: 072-33-80-215 6121281 – 03
פקס: 7513735 – 03
דוא"ל: tal@kadesh-law.co.il