משרדנו ייצג חברה לשיווק ויצוא פרחים שהינה  הבעלים של משק החקלאי הממוקם בכפר אז"ר החל משנת 1932, הסמוך לבית החולים תל השומר ולקריית אונו. החברה חוייבה בשנת 2012 בתשלום ארנונה רטרואקטיבי לתקופה של ארבע שנים, בסך של 3,262,867.61 ₪ כולל הפרשי הצמדה וריבית. משמעות הגידול בשומה לטענת העירייה נבע משימושים מסחריים שלטענת העירייה בוצעו בנכס.  החברה טענה כי לא ביצעה כל שינוי בפעילותה לאורך השנים אשר הצדיקה הגדלה של השומה באופן חד צדדי,  הגישה באמצעות עו"ד טל קדש עתירה מנהלית לבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב, במטרה לבטל את החיובים שנדרשה לשלם על ידי העירייה. בית המשפט קיבל את העתירה וביטל את חיובי הארנונה בסך של כשלושה מיליוני ₪ תוך שהוא מחייב את העירייה לשאת בהוצאות בסך 20,000 ₪.
הצדדים המשיכו להתנהל בוועדת ערר לענייני ארוננה בנוגע לארבע שנות מס.
 מנהל הארנונה טען כי הפעילות בשטח היא מסחרית ולמעשה ביקש לבטל כליל את כל החיובים החקלאיים ולהמירם בחיובים של בית עסק מסחרי. החברה מנגד טענה באמצעות עו"ד טל קדש, כי החלק הארי של הפעילות במשק הינה בעלת ציביון חקלאי טהור.  לטענת החברה, הן החממות והם בתי  הקירור לפרחים ולאחסנת הפקעות, הינם מבנים חקלאי מובהק ואינה חוסה תחת סיווג של קרקע המשמשת למסחר בצמחים כפי שטענה העירייה בחוסר צדק.
וועדת הערר אשר נתנה את החלטתה ביום 25/11/16, ערכה אבחנה בין שטחים שהינם מסחריים לבין שטחים שבהם המכירות הן סיטונאיות ואשר לגביהם ברור הוא כי הסיווג צריך להיות חקלאי. וועדת הערר קבעה  כי מרבית ההכנסות אינן נובעות ממכירות קמעונאיות אלא באות ממכירה שאינה קמעונאית, ובנוסף קבעה כי ההגדרה של מבנה חקלאיבצו הארנונה של עיריית רמת גן, הינה תלושה ומוזרה ביותר שכן מצד אחד בהגדרה נקבע שמבנה חקלאי הינו מבנה שאינו בשימוש ומצד שני נקבע כי המדובר במבנה הנמצא על אדמה חקלאית המשמש לצרכי חקלאות.
משמעות ההחלטה, הינה חיסכון של מאות אלפי שקלים לאורך שנים מחשבון הארנונה אשר הושת על הנכס.  על ידי העירייה, אשר ביקשה לבטל את הסיווגים החקלאיים ולהמירם בסיווגים מסחריים, משל היתה החברה, חנות לממכר פרחים בלב ליבה העירוני של רמת גן.