טל': 072-33-80-215

עו"ד ונוטריון טל קדש | ליטיגציה, ייצוג בבתי משפט ובערכאות, משפט מנהלי, משפט אזרחי מסחרי

פנה אלינו לייעוץ

arrow-left, arrow-left, previous, left

יש לך שאלה?

זיוף שקלים, שטרות והוצאה לפועל

עו"ד טל קדש, המייצג לקוחות בהליכי הוצאה לפועל ומול בנקים, יתאר על קצה המזלג את סוגיית זיוף שיקים וחלק מן הטענות שניתן לעשות בהן שימוש כנגד הבנק או המזייף, בעת היקלעות למקרה עם מאפיינים דומים.

סעיף 23 לפקודת השטרות [נוסח חדש] (להלן: "הפקודה") קובע:
23. (א)חתימה על שטר שהיא מזוייפת או שומה בו שלא בהרשאת האדם שהחתימה נחזית כשלו, אין כוחה יפה כלשהו, ואין רוכשים על ידיה או על פיה כל זכות להחזיק בשטר או להפטיר ממנו או לאכוף פרעונו על כל צד שבו, אלא אם האדם שכנגדו באים להחזיק את השטר או שעליו באים לאכוף פרעונו מנוע מלטעון טענת זיוף או העדר הרשאה, והכל בכפוף להוראות פקודה זו.

(ב)שום דבר האמור בסעיף זה אין בו כדי לפגוע באישור שניתן לחתימה שנחתמה שלא ברשות ואינה מגיעה לכלל זיוף.
(ג)אדם שפרע שטר בתום לב ובדרך העסקים הרגילה, אין עליו חובה להוכיח כי ההיסב של הנפרע או כל היסב שלאחריו נחתם בידו או בהרשאתו של האדם שההיסב נחזה כשלו; ואפילו היתה חתימת ההיסב מזוייפת או חתומה שלא ברשות, דינו של מי שפרע בדרך זו כדין מי שפרע כשורה.
(ד)לענין סעיף זה,  מימשך או פקודה שנמשכו על ידי בנק על סניף שלו, וחוץ מזה נתקיימה בהם ההגדרה של שטר על פי סעיף 3 – דינם כדין שטר.
מלשון סעיף (א) נלמד, כי זיוף שיק "אין כוחה יפה כשלו, ואין רוכשים על ידיה או על פי כל זכות להחזיק בשטר או להפטיר ממנו או לאכוף פרעונו על כל צד שבו..." משמעות האמור מבחינת מושך השיק היא, כי כל עוד זה לא התרשל בהתנהלותו, כגון נקיטה באמצעים סבירים למניעת גניבת השיק,  הבנק הנמשך לא יהא רשאי לחייב את חשבון המושך בגין שיק שהחתימה על גביו זויפה. 

בתא (מרכז) 10629-02-10 זנוה (1984) בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ נדונה שאלת אחריותם של בנקים שפרעו שיקים שהחתימה עליהם זויפה. דובר בחברה לה היה חשבון בבנק הפועלים בע"מ וחשבון בבנק המזרחי בע"מ (להלן: "הבנקים") ושמנהלת החשבונות שלה משכה שיקים של החברה לפקודתה או לפקודת צדדים שלישיים הקשורים עימה. החברה טענה, כי הבנקים נהגו ברשלנות כלפי התובעת, בכך שפרעו שיקים שהחתימה עליהם הייתה מזויפת, זאת תוך הפרת חובת הזהירות וחובת האמון שהבנקים חייבים כלפיה כלקוחתם. בפסיקתו קבע בית המשפט: "נהלי הנתבע 1 מלמדים, כי בשיקים שסכומם מתחת ל-6,000 ₪ פשוט לא נערכת השוואה של חתימת המושך אל מול דוגמת החתימה השמורה בבנק. מדיניות זו לא הייתה ידועה לתובעת והיא אינה מהווה חלק מההסכם עמה. מטרת ביצוע בדיקה השוואתית בין החתימות היא ברורה ואין צורך להכביר מילים אודות חשיבותה. מדובר בשירות שהבנק אמור לספק ללקוחותיו, שירות שהלקוחות מצפים לקבלו ומסתמכים על קיומו. דוגמת החתימה של הלקוח לא נמסרת לבנק ללא תכלית. צפיית הלקוח הסביר היא כי הבנק יבדוק טרם חיוב חשבונו כי הוראת החיוב שנמסרה לבנק אכן הוראתו היא. זוהי חובתו החוזית של הבנק כלפי לקוחותיו. מעמדו המיוחד של הבנק והאמון שרוחש לו הציבור מחייבים הקפדה על קיום חובה זו. בקביעת נוהל הפוטר את הבנק מבדיקה ביחס לשיקים מסוג מסוים הפר הבנק את חובתו החוזית כמו גם את חובת האמון...הנתבע 2 נוהג גם הוא להבחין בין סוגי שיקים ע"פ סכומם. ככלל, הוא אינו נוהג לערוך בדיקה להשוואת חתימה בשיקים שסכומם נמוך מ-3,000 ₪. בעניינה של התובעת, ככל שנערכה הבדיקה היא לא כללה השוואה פיזית של החתימה על גבי השיק אל מול דוגמת החתימה שנמסרה לבנק, אלא נערכה למיטב זכרונו של פקיד הבנק. בדיקה על סמך זכרונו של פקיד הבנק, שנחשף לכמות גדולה של שיקים מלקוחות שונים, אינה מספקת. במבחן התוצאה פרע הבנק שיקים הנושאים חתימה מזויפת, השונה מדוגמת החתימה השמורה בבנק ולרבות שיקים שלא נחתמו כלל. דבר הזיוף יכול היה להתגלות אילו נערכה השוואה כראוי בין החתימות. השוואה שכזו לא נערכה, ועל כן לא נותר אלא לקבוע כי הבנק התרשל כלפי התובעת".

כך נקבע גם בתא (ת"א) 1293-09 אל שרד בע"מ נ' יובנק בע"מ. גם במקרה זה דובר בעובד חברה אשר זייף שיקים בשם החברה בה עבד. בית המשפט קבע, כי ציפיית לקוח הבנק, כי הבנק יבדוק את החתימות שעל גבי שיקים נמשכים וישווה אותם לדוגמת החתימה של המושך, המצויה בידי הבנק הינה ציפייה לגיטימית: "הבנק פעל בהתאם להערכת סיכון: הערכה זו שיקללה את עלות העסקת כוח אדם בבדיקת שיקים, למול התועלת הצפויה מהעסקתם, כלומר, מניעת התרחשות של זיוף בהיקפים משמעותיים, כפי שאירע במקרה זה. נראה כי כעניין שבשגרה, נמנע הבנק מהשוואת שיקים למול טופס דוגמאות החתימה, ובחר להסתפק בהסתמכות על זיכרונן של הפקידות בסניף. התנהלות זו נופלת מרמת המיומנות והזהירות הנדרשת מבנק סביר. 
הבנק התרשל בהתנהלותו בבדיקת שיקים. הוא לא נהג כפי שקבע בעצמו שעליו לנהוג, ולא נהג במיומנות ובזהירות הראויים, כפי שבנק סביר היה נוהג."
סעיף 23 לפקודה מבחין בין מצב בו שיק זויף, כמפורט לעיל, לבין מצב בו השיק הוסב על ידי הנפרע אל צד ג' המבקש לפרוע את השיק בתום לב. במצב כזה קובע סעיף (ג), הבנק הפורע אינו חייב באימות החתימה על גבי השיק ולא יהיה חשוף לתביעה בשל פריעת השיק.


עו"ד טל קדש, מומחה למשפט אזרחי - מסחרי, מיסוי מוניציפאלי, דיני בנקאות ודיני חברות.                        
אי- מייל: tal@km-law.co.il


*כל המוצג במאמר זה הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות יעוץ ו/או חוות דעת משפטית כלשהי. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
 
 

תחומי התמחות:

מיסוי מוניציפאלי
משפט מנהלי ציבורי
בנקאות ומשפט מסחרי

פרטי התקשרות:

כתובת: רחוב ז'בוטינסקי 7, קומה 43, מגדל משה אביב, רמת גן
טלפונים: 072-33-80-215 6121281 – 03
פקס: 7513735 – 03
דוא"ל: tal@kadesh-law.co.il