עורך דין טל קדש - חובת הבנק לתת אשראי ללקוחו
עו"ד טל קדש - עורך דין ארנונה והיטלים, ליטיגציה ונ

עו"ד טל קדש - מיסוי מוניציפלי ▪️ ליטיגציה מנהלית, אזרחית ומסחרית ▪️ נוטריון

Dun's 100 - דירוג מיסוי מוניציפלי - משרד עו"ד טל ק
BDI CODE- דירוג מיסוי מוניציפאלי - משרד עורכי דין
בקרו אותנו גם בפייסבוק
פנה אלינו לייעוץ
arrow-left, arrow-left, previous, left
יש לך שאלה?

חובת הבנק לתת אשראי ללקוחו

חובת הבנק להעניק ו/או להגדיל אשראי וזכות הבנק להפסיק מתן אשראי ללקוח
האם בנק מחויב לתת אשראי לכל מי שמבקש ממנו? האם בנק חייב להמשיך לתת אשראי ללקוח לו נתן אשראי בעבר? האם בנק רשאי לסרב לבקשת לקוח להגדיל את האשראי שניתן לו על ידי הבנק? האם בנק רשאי להפסיק מתן אשראי באופן מידי? עו"ד טל קדש, המייצג לקוחות המתמודדים בהליכים מול בנקאים, יתאר את החוק והפסיקה הרלוונטיים.

לשון החוק
סעיף 2(א) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), תשמ"א-1981 קובע:
2.(א)לא יסרב תאגיד בנקאי סירוב בלתי סביר לתת שירותים מהסוגים הבאים:

(1) קבלת פקדון כספי במטבע ישראלי או במטבע חוץ;
(2) פתיחת חשבון עובר ושב במטבע ישראלי וניהולו כל עוד מתקיימת אחת

מאלה:
(א)החשבון ביתרת זכות לטובת הלקוח;
(ב)הלקוח עומד בתנאי ההסכם בינו לבין התאגיד הבנקאי בקשר לניהול החשבון;
(3) מכירת שיקים בנקאיים במטבע ישראלי ובמטבע חוץ;
(4) (נמחקה);
אולם אין חובה לתת שירות שיש בו משום מתן אשראי ללקוח. (הדגשה שלי ט. ק.)
(ב)התניית תנאים בלתי סבירים למתן שירות דינה כדין סירוב בלתי סביר לתיתו.
(ג)הנגיד רשאי, לאחר התייעצות עם הועדה המייעצת ובאישור שר האוצר, לקבוע בצו שהוראות סעיף זה יחולו על שירותים נוספים.
(ד)בלי לגרוע מדרכי הוכחה אחרות בדבר הסבירות של סירוב כאמור, רשאי תאגיד בנקאי להודיע למפקח על מדיניות עסקית שקבע לענין מתן שירותים, ואם לא נתקבלה מהמפקח הודעה על התנגדותו למדיניות האמורה, ייחשב כסביר סירוב הנובע מאותה מדיניות.

מלשון החוק נלמד, כי הבנק אינו חייב לתת אשראי ללקוח וכי הוא, הבנק, רשאי לסרב לבקשת לקוח למתן אשראי. שאלת חובת הבנק למתן אשראי ללקוח נדונה רבות בפסיקה. ההלכה לעניין זה נקבעה בע"א 323/80 אלתית בע"מ נ' בנק לאומי. חברת אלתית בע"מ (להלן: "אלתית"), ביקשה במסגרת הליכי הוצאה לפועל, כי יוטל עיקןל על חשבון של חייבת שהתנהל אצל בנק לאומי (להלן: "הבנק"). הבנק השיב כי אין כספים בחשבון החייבת, אשר הכניסה ומשכה כספים מתוך החשבון, אך הקפידה כי החשבון ייוותר ביתרת חובה. על כן, אלתית פנתה לראש ההוצאה לפועל בבקשה כי יחייב את הבנק בתשלום הסכום המלא הנקוב בהודעת העיקול בצירוף ריבית והוצאות. ראש ההוצאה לפועל קיבל את בקשת אלתית ועל כך הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי, שהתקבל. על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הוגש ערעור לבית המשפט העליון, שפסק בדעת רוב כי "לבנק אינטרס לגיטימי לשמור לעצמו את הזכות להסכים או שלא להסכים למשיכת יתר פלונית... תנאי בהסכם בין הבנק לבין הלקוח, המבטיח אינטרס זה של הבנק, הינו תנאי סביר ביחסים בין בנק ללקוחו, אין זה תנאי מגביל במובן החוזים האחידים, תשכ"ד-1964, ואל לו לבית המשפט להתערב ולשלול מהבנק זכותו זו, לה הסכים הלקוח בחוזה מפורש המחייב ביחסיו עם הבנק." 

על ההלכה שנקבעה בפרשת אלתית חזר בית המשפט בפסקי דין מאוחרים. כך למשל בעא 10201/06 Tonedoot Ltd.  נ' בנק אינווסטק (ישראל) בע"מ בו דחה בית המשפט העליון ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, במסגרתו נתקבלה תביעת בנק לתשלום יתרת חוב שנוצר בחשבון חברה אצלו בקובעו, כי "הפסיקה הכירה בזכותו העקרונית של בנק להימנע מלהעניק אשראי ללקוח, או מלהמשיך ליתן לו קו אשראי, משיקולים לגיטימיים שנועדו לאפשר לבנק להבטיח את החזר כספיו, דוגמת חשש כן באשר ליכולת גביית האשראי, עקב שינוי לרעה באשר ליכולת הלקוח לפרוע את האשראי".

חשוב לציין, כי עם השנים חלה הרחבה בתחולת חובת ההתנהגות שחלות על בנק ביחסיו עם לקוחותיו. המשמעות לענייננו היא, כי מצופה מבנק לשקול שיקולים ענייניים בבואו להחליט האם להעניק אשראי ללקוח. יכולת פירעון, בטוחות, היסטוריה של הלקוח בבנק וכיו"ב, כולם עשויים לשמש שיקולים רלבנטיים מקצועיים בבוא הבנק להכריע האם להעניק אשראי ללקוח. יפים דבריו של בית המשפט העליון ברעא 4827/12 גילה חיות נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ (מפי כב' השופט צ' זילברטל), שקבע: "כל תאגיד בנקאי חב חובת אמון כללית כלפי לקוחותיו. פירוש חובה זו הוא, כי על הבנק למלא את תפקידו אך למטרה לשמה נמסר לו הכוח, ללא שיקולים זרים ותוך שמירה על האינטרס של הלקוח. עליו לראות את האינטרס של הלקוח כאינטרס המכריע ולהעדיפו על כל אינטרס אחר, אף על פני האינטרס האישי שלו עצמו. אלא שלחובה זו קיימים סייגים. יש תחומים בהם לא ניתן להחיל על הבנקים את חובת האמון במלוא היקפה, כיוון שזו עלולה להביא לשיתוק פעולתם, בהיעדר יכולת לגבות מן הלקוח רווח. מעבר לכך, חובת האמון שחב בנק ללקוחו אינה משחררת את הלקוח מלדאוג לענייניו, בהתאם לניסיונו ולכישוריו. כך הדבר גם בפעילות הבנק כמלווה וכנותן אשראי. גבולות חובת האמון מעורפלים במיוחד בהקשר של מתן אשראי והלוואות. לבנק אין חובה לתת אשראי או לחדשו, כל עוד אינו מפר הסכמים שנערכו בינו לבין הלקוח. לבנק יש שיקול דעת עסקי לגיטימי, המתבסס על נסיבות העניין, אם להעניק אשראי אם לאו ובאיזה היקף. אמנם מפסיקת ערכאות נמוכות והנחיות של המפקח על הבנקים נראה כי הורחבה חובת האמון או לחלופין כי חל שינוי מסוים במה שנתפס כסטנדרט ההתנהגות המקובל בתחום זה ואין להקל ראש במגמה זו. עם זאת, במקרה דנן אין מקום לקבוע מסמרות בסוגיה עקרונית זו של היקף חובת האמון הבנקאית במתן אשראי, מאחר ובימה"ש קבע כי כלל לא הוכח, במישור העובדתי, שהמשיב נהג באופן חריג, וסטה מן הדרך הבנקאית המקובלת, גם למקרה שחובת האמון כלפי המבקשת תיקבע כחובה רחבה החלה אף על פעולות מתן האשראים."
בע"א 6505/97 בוני התיכון בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ נדונה בין היתר, שאלת חובת הבנק להגדיל אשראי שנתן ללקוח. בית המשפט קבע, כי "אין לקבל את טענת החברה כי הבנק הפר את חובת האמונים שלו בכך שלא עדכן את מסגרות האשראי שלה לפי היקף פעילותה העיקרית ולפי הביטחונות שמסרה. חובת הנאמנות של הבנק כלפי לקוחו אינה מטילה על הבנק חובה לדאוג באופן עיוור לאינטרסים של הלקוח, תוך הזנחת האינטרסים שלו."

סגירת אשראי על ידי הבנק באופן מידי
עסקים רבים, קטנים כגדולים, פועלים תוך שהם מנהלים את חשבונם באמצעות אשראי שניתן להם מאת הבנק, ותלויים באשראי כאמור לפעילותם השוטפת. הפסקת האשראי הניתן לעסק מאת הבנק באופן פתאומי עלולה להתברר כהרת אסון. מקרה כזה נדון בתא (ת"א) 1320/99 מחסני חשמל בע"מ (בפירוק) נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ. חברת מחסני חשמל בע"מ (להלן: "החברה"), ניהלה חשבון בבנק המזרחי המאוחד בע"מ (להלן: "הבנק"). לאחר זמן מה נטלה החברה אשראי מהבנק באמצעותו ניהלה את חשבונה בבנק ולאחר מספר חודשים אף הגדילה את האשראי כאמור. לאחר מספר חודשים בהם ניהלה החברה את חשבונה בבנק באמצעות אשראי, הודיע הבנק לחברה על הפסקה מידית של האשראי שניתן לה. החברה טענה כי הפסקת האשראי כאמור נעשתה בניגוד לחובת הזהירות וחובת האמון המוטלת על הבנק ביחסיה עם לקוחותיה (ראה מאמר "חובת הזהירות וחובת האמון שבנק חב כלפי לקוחותיו"). כמו כן טענה החברה, כי משפשטה השמועה בדבר הפסקת האשראי המידית, החלו ספקים להוציא את סחורתם ממחסני החברה ומשכך נאלצה החברה להגיש בקשה לפירוקה. החברה תבעה את הבנק בגין ההפסדים שנגרמו לה, לטענתה, עקב הפסקת האשראי המידית.

מנגד טען הבנק, כי החברה חרגה ממסגרת האשראי שניתנה לה על ידי הבנק ומשכך, רשאי היה הבנק להפסיק את האשראי של החברה, כפי שאכן עשה. 
בית המשפט (כב' השופטת צ. ברון) קיבל את תביעת החברה וקבע כי במשך תקופת ניהול חשבון החברה בבנק באמצעות אשראי, לא הגיב הבנק על חריגות של החברה ממסגרת האשראי שניתנה לה, או שהגיבה על ידי הגדלת מסגרת האשראי כאמור. החברה קבע בית המשפט, הייתה רשאית להסתמך על נוהג זה של הבנק. כמו כן קבי בית המשפט, כי החריגות שקדמו להודעת הבנק על הפסקת האשראי שניתן לחברה, לא היו שונות בנוף הפעילות שאפיינו את חשבונה של החברה בבנק. כמו כן קבע הבנק לגבי התנהלות הבנק בעניין החברה, כי "במהלך התקופה הקצרה שקדמה להודעת הבנק בדבר סגירת מסגרת האשראי דיבר הבנק בשני קולות, ונתן למנהלי החברה להבין – ואף יצר אצלם ציפיה לגיטימית – כי מסגרת האשראי שביקשו תאושר וכי מצב חשבונה יציב." 

בית המשפט קבע, כי הבנק היה רשאי לפעול אל מול חריגות החברה ממסגרת האשראי שנטלה מאיתו, אך כי צריך היה לפעול באופן התואם את חובת הזהירות שהוא חב כלפי לקוחותיו: " אכן, הבנק רשאי היה לפעול אל מול חריגות החברה בתחילת החודשים פברואר ומרץ 92', אולם נוכח מערכת היחסים ששררה בינו לבין החברה, היה עליו לעשות כן בכפוף להודעה מספקת מראש, שאינה משתמעת לשני פנים – דבר שלא נעשה בענייננו. מה גם שההודעה על סגירה מיידית של מסגרת האשראי לא היתה הכרחית ואיננה מידתית. חובתו של בנק לשמור על מסגרות אשראי, אולם במסגרת זו, היה עליו לשקול את הנזק (הצפוי) שעלול להיגרם לחברה – ואכן נגרם לה בפועל – כתוצאה מסגירה מיידית של מסגרת האשראי, אל מול הנזק שהיה נגרם לבנק מנקיטה באמצעים חריפים פחות, המקנים לחברה שהות להערך בהתאם. איזון כאמור, לא נעשה."

סיכום
כל עוד אין הדבר מוסדר בהסכמים שבין הבנק ללקוח, במסגרת יחסי הבנק עם לקוחו, אין לבנק חובה להעניק או להגדיל אשראי שהעניק ללקוח. אולם, על הבנק חלות חובות התנהגות כלפי לקוחותיו, בעיקר חובת אמון וחובת זהירות אשר מחייבות את הבנק לראות לנגד עיניו את טובת הלקוח והמגמה כיום בבתי המשפט הינה להרחיב את התחולה של חובות אלו. המשמעות של חובות אלו לענייננו היא, כי על הבנק לשקול שיקולים ענייניים בבואו להחליט באם להעניק / להגדיל אשראי / להפסיק אשראי שנתן ללקוח תוך לקיחה בחשבון את שיקוליו הוא, אך גם את המשמעות של החלטה כאמור ללקוחו. 

עו"ד טל קדש -  עורך דין דיני בנקאות, דיני בנקאות, בנקאות ופיננסים                       
 אי- מייל:
tal@kadesh-law.co.il

* כל המוצג במאמר זה הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות יעוץ ו/או חוות דעת משפטית כלשהי. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.