טל': 072-33-80-215

עו"ד ונוטריון טל קדש | ליטיגציה, ייצוג בבתי משפט ובערכאות, משפט מנהלי, משפט אזרחי מסחרי

פנה אלינו לייעוץ

arrow-left, arrow-left, previous, left

יש לך שאלה?

חובת הנאמנות של הבנקים, ניגוד עניינים מצד הבנק בראי הפסיקה

אנו שומעים קולות רבים מפי שופטים, עורכי דין ומומחים מהאקדמיה בעניין הצורך הממשי ליצוק תוכן לחובות אמון המוטלות על הבנקים, מעבר לחובות הכלליות מכח חוק הבנקאות (שירות ללקוח), תשמ"א-1981 (להלן: "חוק הבנקאות"). הקריאה לתיקון החקיקה הקיימת ולהוספת חובות אמון פרטניות נובעת, בין השאר, מהישנות פסקי הדין והחלטות שיפוטיות המציבים ללקוחות תמרורי אזהרה כנגד ההתנהלות המערכת הבנקאית, לנוכח הפרת חובת האמון ונהלים מצד הבנק או הימצאותו של בנק במצב של ניגוד אינטרסים ללא ידיעת הלקוח, כמו למשל קשרי חברות שבין פקיד בנק ללקוח, החורגים באופן בולט מיחסים מקצועיים. ניתן להתחקות, באמצעות עיון בדוגמות הספורות שהגיעו לפתחן של הערכאות, אחר מצבים בהם שיקול דעתו של הבנק עלול להיות מופעל באופן שגוי ולא סביר כנגד הלקוח או צדדים שלישיים הבאים עמו בקשרים עסקיים, כמפורט להלן:
 
א.החלטת בנק להמשיך להעניק אשראי או להפסיק את האשראי באופן חד צדדי. למקרים אלה עלולה להיות השלכה ישירה הן על הלקוח אשר כתוצאה מהתנהלות הבנק שינה את מצבו לרעה ולמשל נאלץ לשלם עמלות גבוהות, נקלע להליך של פשיטת רגל, כינוס נכסיו וכיוצ"ב, והן על צדדים שלישיים, כדוגמת נושיו של הלקוח, אשר התקשרו עמו במסגרת פעילותם העסקית ואינם ערים למצבו הפיננסי, דבר הידוע היטב לבנק. אותם צדדים שלישיים יכולים להניח בנסיבות בהן המערכת הבנקאית נותנת לגיטימציה ללקוח להמשיך להתנהל כתמול שלשום, כי הבנק בעצם לא נואש מהלקוח וכי פעילותו עדיין מוגדרת כעסק חי, לפחות על סמך מצגי הבנק.

ב.נקיטה בהליכים משפטיים כנגד הלקוח על אף שמסגרת האשראי לא הוגבלה על ידי הבנק ומבלי שהבנק התריע בפני הלקוח על החריגה. מקרים אלה יש לבחון לאורה של הוראה מספר 325 של המפקח על הבנקים מיום 1.1.2006 לניהול בנקאי תקין, "ניהול מסגרות אשראי בחשבונות עובר ושב", המחייבת את הבנקים לניהול מסגרות אשראי באמצעות הסכם מסגרת אשראי בכתב שיחתם מראש עם הלקוח, ותקבע בו תקרת אשראי ממנה הבנק והלקוח אינם רשאים לחרוג. לאור הוראה 325, על הבנקים להעמיד ללקוחותיהם מסגרת אשראי מתאימה ולפקח כי לא יחרגו ממנה. בנסיבות אלה גם תוגבל יכולתם של הבנקים לחייב את החשבונות בריביות חריגות לנוכח חריגות ממסגרת האשראי.

ג.הצעות שניתנות על ידי בנק ללקוחותיו לרכוש ניירות ערך שלבנק יש עניין מובהק בהם. במקרה זה נשאלת השאלה, האם ניתן להכשיר עסקה בה בנק שמעמיד אשראי בסכומי כסף גבוהים, ללא בטחונות, לצורך השקעה בניירות ערך שיש לו עניין בהם. בפסק דין שעסק בתחום, נקבע כי הכלל הוא שהבנק אינו יכול להציע ללקוחותיו לבצע פעולות שיש לו עניין בהן, אלא אם כן נאמר במפורש ללקוח כי הבנק הוא בעל עניין, והוא פועל לטובת עצמו ולא לטובת הלקוח. מתכונת אחרת, שאין בה אזהרה מפורשת ומתלווים אליה אמצעי שיווק או פיתוי, היא פסולה ומטילה על הבנק את האחריות לכישלון ההשקעה. 

ד.העדר הסבר נאות מצד בנק על פרטיה הטכניים של העסקה (למשל הלוואה) העומדת על הפרק. בתי המשפט קבעו כי גם הסתייעות של לקוח עם עורך דין, במהלך עסקים עם בנק, גם אם יש בה להקהות מעוצמת טענותיו, היא אינה מבטלת את האפשרות שהוטעה על ידי הבנק, בעל הידע והכישורים הפיננסים שעולים על אלו של לקוחו.
 
ה.הימנעות בנק מבקשת לקוח להקדים פירעון של הלוואה אף לא בשיעור מינימום שנקבע בחוזה ההלוואה. המדובר בסוגיה שאינה אמורה להיבחן במנותק ממצגי הבנק או ומרמת ידיעותיו של הלקוח כפי שהוסבר לו על ידי הגורמים המוסמכים בבנק שנתנו את הייעוץ ופירטו את התנאים למתן ההלוואה ולהקדמת תשלומים מכוחה, והחתימו בסופו של דבר את הלקוח על הסכם הלוואה. על הבנק, מנסח הסכם ההלוואה ובעל המידע והניסיון לנהוג בתום הלב מוגבר ובשקיפות, לנוכח נחיתות הלקוח במקרים אלה.

השאלה באם סטה הבנק מסטנדרט מקובל של נותן שירות בתחום הפיננסי בכל אחת ואחת מן הדוגמאות, נגזרת מנסיבותיו של כל מקרה, תוך שלרוב ייאלץ בית המשפט להכריע עד כמה מצגי הבנק ומעשיו דה פקטו עולים בקנה אחד עם דפוס בנקאי סביר, עם הנהלים, עם הוראות המפקח על הבנקים ועם החקיקה בתחום. אין להקל ראש בטענה כי הבנק אינו מגלה את מלוא האינטרסים שעומדים על הפרק ולעיתים את הנגיעה האישית שלו בעת שהלקוח ניצב מולו ונזקק לייעוץ או כאשר הבנק מציע את שירותיו בתחומים מסוימים. במצב דברים שבו לבנק אינטרס חבוי שאינו ידוע ללקוח, הבנק הוא זה שמתווה את המדיניות בשם ועבור הלקוח, מתכנן מהלכים עסקיים עבורו והכל בשל האמון הרב שרוחש הלקוח לבנק. 
היותו של הבנק ניצב חדור אינטרסים ושיקולים רבים הינה פסולה אם הלקוח אינו ער לשיקולים אלה, כאשר רמת האמון שחב הבנק כלפי לקוח היא מוגברת בפרט שיש לבנק אינטרס מהותי וברור בפעולה. מטרת חוק הבנקאות היא להטיל על הבנקים את החובה לפעול ולהתערב על מנת למנוע מצב בו הלקוח יטול על עצמו התחייבויות כאשר אין הוא מבין את טיבן ומהותן המדויקים. דבר הבא לידי ביטוי בסעיף 3 לחוק הבנקאות האוסר הטעיית הלקוח בכל עניין מהותי הקשור למתן השירות, סעיף 5 לחוק הבנקאות מטיל חובה על הבנק לספק ללקוח גילוי נאות, ולגלות כל פרט מהותי לגבי תוכנו, היקפו, תנאיו של שירות, והסיכונים הכרוכים בו, סעיף 4 לחוק הבנקאות מחייב את הבנק לא לנצל את חוסר ניסיונו של הלקוח או להפעיל עליו השפעה בלתי הוגנת.
בפסקי דין נקבע באופן שאינו משתמע לשני פנים כי כאשר מתרחשים לנגד עיני הבנק פעולות חריגות שיש בהן כדי לעורר חשד ממשי באשר לתקינותן או לכשרותן, אין הבנק יכול לשמש זירה שותקת לפעולות אלה ועליו לעורר שאלות, לבצע בדיקות ולנקוט באמצעים סבירים המתבקשים בנסיבות העניין. בהחלט ייתכן כי הפרת החובות המוטלות על בנק כלפי לקוחותיו לא תגיע כדי עושק, הטעייה, כפייה או תרמית ולא תצדיק סעדים הצהרתיים גורפים, אך היא עשויה להקים ללקוח במישור החוזי או במישור הנזיקי סעדים אחרים, מתונים יותר, כגון קביעת ממצא שהבנק גרם ללקוח נזקים בהתנהגותו ומתן אפשרות ללקוח לקזז נזקים אלה מן החוב שהוא חב לבנק.
לסיכום, יחסי בנק – לקוח נבחנו ופורשו על ידי הפסיקה בהרחבה כיחסים מיוחדים, כאשר במסגרת חובת האמון של הבנק, אמור הוא לפעול לפי טובת הלקוח כאשר רמת הנאמנות הנדרשת מבנק עולה על הרמה הכללית לנוכח פערי המידע התמידי שבין הצדדים. מטבע הדברים נח לו ללקוח ללכת שבי אחר המצגים של הבנק אך אין להקל ראש מסיטואציות שבהן להיטותו של הסניף כחלק ממתן שירות ללקוח, מצביעה על ניגוד עניינים, שמשמעה הפרת חובת האמון ללקוח.  בשולי הדברים, נמצא לנכון לציין כי חובות האמון הבנקאיות מוטלות כמובן גם בהתייחס ללקוחות המוגדרים כ- ´לקוחות גדולים´, הגם ולקוחות אלה נתפסים לכאורה כבעלי ידע וניסיון וכבעלי כושר ויכולת מיקוח אל מול המערכת הבנקאית.

עו"ד טל קדש, מומחה במשפט אזרח מסחרי. כל המוצג במאמר זה הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות יעוץ ו/או חוות דעת משפטית כלשהי. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים במאמר ובאתר.
 
 

תחומי התמחות:

מיסוי מוניציפאלי
משפט מנהלי ציבורי
בנקאות ומשפט מסחרי

פרטי התקשרות:

כתובת: רחוב ז'בוטינסקי 7, קומה 43, מגדל משה אביב, רמת גן
טלפונים: 072-33-80-215 6121281 – 03
פקס: 7513735 – 03
דוא"ל: tal@kadesh-law.co.il