מהם כללי הזהירות לעסקאות ניכיון שיקים בבנקים? באלו מקרים הבנק לא ימלא את חובתו נאמנה אל מול הלקוח אשר הפקיד בידיו המחאות דחויות לגבייה במסגרת עסקת ניכיון ומהן חובות האמון המוטלות על בנק בעסקאות מסוג זה? עו"ד טל קדש, על פסיקת בית המשפט בנושא.מבוא – עסקת ניכיון שיקים כעסקת מימון
עסקת ניכיון שיקים יכולה להוות פיתרון למצוקת תזרים מזומנים שאליו נקלע בית עסק ויש לראותה כעסקת מימון לכל דבר. ניתן לבצע עסקת ניכיון בבנקים מסחריים או בחברות העוסקות בתחום בשוק הפרטי.
עסקת ניכיון הינה עסקה שבה רוכש הבנק מהלקוח המחאה מעותדת (אותה מחזיק הלקוח כנפרע או כנסב) כאשר הבנק מזכה את חשבון הלקוח מיידית בסכום ההמחאה בניכוי ריבית אותה גובה הבנק [בדרך כלל כפונקציה של משך הזמן שעוד נותר עד מועד פירעונה של ההמחאה (ד. תמיר, י. יערי, דיני שטרות בפסיקת בתי המשפט, מהדורה שנייה, תשס"א -2001, עמ´ 465).]
במסגרת עסקת הניכיון, מקבל הבנק באמצעות הסבת שיק לזכותו מעמד הידוע כמעמד של "אוחז כשורה", הווה אומר, כי הבנק נכנס לנעלי הלקוח (הנמשך המקורי) ולמעשה מוטלת עליו החובה לדאוג לפירעונה של ההמחאה ולנקוט בהליכי גבייה בהנחה שזו חוללה.
כללי זהירות ללקוח בעסקת ניכיון מול בנק
בבואכם לחתום על הסכם ניכיון עם הבנק, עליכם לשים לב לדרכי הפעולה של הבנק במקרה שבו השיק שנמסר לו על ידכם מחולל.
במקרה זה, הבנק יחייב את חשבונכם בגובה השיק שחולל לצד חיוב נוסף בריבית וגם בעמלה בגין החזר השיק, ובדרך כלל אמור הבנק לנקוט בהליכי הוצאה לפועל לגביית השיק, על מנת להקטין את נזק הלקוח ולזכות את חשבונו, בהתאם לתוצאות הגבייה.
עליכם לפקח אחר הפעולות שננקטות על ידי הבנק על מנת לגבות את השיק לצד זכותכם הלגיטימית לקבל את השיק לרשותכם, ככל שתבחרו לעשות כן, לשם נקיטת הליכי הוצאה לפועל באופן עצמאי ובלתי תלוי בבנק.
המציאות בשטח מוכיחה כי הבנק לא תמיד שש לנקוט בהליכי הוצאה לפועל במקרים הנחזים להיות קשים מבחינת סיכויי גבייה, וזאת מכמה טעמים כלכליים: ראשית, נקיטת הליכי הוצאה לפועל כרוכה בעלויות משפטיות גבוהות- אגרות, איתור חייבים, חקירות, שכ"ט עורכי דין ועוד. שנית, הבנק אדיש לנקיטת הליכי גבייה מאחר וחייב את חשבון הלקוח, וייתכן כי עדיף לו להתרכז בגבייה מאת הלקוח שאותו הוא מכיר, מאשר להפנות את המשאבים לנמשך בשיק. התנהלות זו כמובן אינה עולה בקנה אחד עם חובת הבנק לצמצם את נזקו של הלקוח, ובמקרים מסוימים מהווה הפרה בוטה של חובת הנאמנות המוגברת המוטלת על הבנק, כפי שיתואר במקרה של בנק מרכנתיל דיסקונט בהמשך.
בכך לא די, שכן הבנק לעיתים תכופות לא ישתף פעולה עם לקוח שיבקש לקבל אינפורמציה באשר להיקף פעולות הגבייה שננקטו לרבות אילו פעולות דרישה וחקירה בוצעו, בייחוד לא בשעה שחשבון הנמשך על פי השיק שחולל, מצוי ביתרת חובה ובחריגה, ושאלת האפקטיביות של הגבייה מוטלת בספק. גם במקרים מסוג זה יש לראות את הבנק אשר אוחז בשתי קצות החבל, כמי שנוקט בטקטיקה פסולה שאינה עולה בקנה אחד עם חובתו להבטיח את האינטרסים של לקוח הסניף ולהקטין את נזקו.
דוגמא מאת הפסיקה להפרת חובת האמון של הלקוח בעסקת ניכיון
בקונטקסט המשפטי נציין, כי משחוללה המחאה יש לראות בכך כביטול הסכם המחייב השבה הדדית, הווה אומר, כי הבנק רשאי לחייב את חשבון הלקוח אשר כביכול מחזיר את התמורה שקיבל מהבנק, ומנגד על הבנק להחזיר ללקוח את מה שהוא קיבל מאת הלקוח במסגרת העסקה – כלומר את השיקים.
בפסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט השלום בחיפה בת"א (חי) 8100-08-09 בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ´ גל ד.מ. חפירות ובנין בע"מ, נמתחה ביקורת נוקבת על התנהלות סניף בנק מרכנתיל דיסקונט, אגב דחיית תביעתו לנוכח אי נקיטת הליכי הוצאה לפועל למימוש החמאות שהועמדו לסניף על ידי הלקוח במסגרת עסקת ניכיון.
באותו המקרה, הגיש הבנק תביעה כנגד חברה בע"מ ושני מנהליה, הערבים לפירעון חובותיה בגין חוב של למעלה מ- 130,000 ₪ בחשבון. לטענת הנתבעים, החוב בחשבון נוצר בשל התנהלות הבנק אשר החזיק בשיקים (ששוויים עולה על יתרת החובה של החברה בחשבון הבנק), אשר הוסבו לבנק במסגרת עסקת ניכיון על ידי החברה. בית המשפט, בדחותו את תביעת הבנק, ביקר את התנהלות מנהל הסניף אשר הציג מצג שווא בפני החברה כי הבנק עתיד לנקוט בהליכי הוצאה לפועל אך הלכה למעשה, נקט במדיניות של "שב ואל תעשה", תוך שיתרת החובה בחשבון המשיכה לגדול באין מפריע ותוך שהבנק נמנע מלהעביר לחברה את יתרת ההמחאות שאחז.
בית המשפט קבע, כי בסמוך לאחר חילול השיקים ניתן היה להגדיל את סיכויי הגבייה באופן משמעותי שכן החברה אשר ההמחאות היו משוכות על שמה היתה חברה סולבנטית, ברם הימנעות הבנק מלממש את ההמחאות בתוך פרק זמן סביר והימנעותו מלהעביר אותן ללקוחות, עולה כדי הפרת חובת הנאמנות של הבנק כלפי החברה והערבים כמו גם כשל בשמירה של הבנק על האינטרסים של לקוח הסניף.
לסיכום
לבנק קיימת האפשרות המעשית להעריך את הסיכונים הנחזים בעסקת ניכיון כדוגמת ביצוע בדיקות בסיסיות אודות חוסנו הכלכלי של מושך ההמחאה, וניתן היה לסבור כי הבנק, כגוף בעל הניסיון והמיומנות הנדרשת בעסקאות דומות, ידע להעריך את הסיכונים הנחזים בעסקת ניכיון, עוד בשלב המשא ומתן עם הלקוח, ולצד זאת ישקיע את כל המשאבים הדרושים על מנת לגבות בעצמו את השיקים ויימנע מחיוב חשבון הלקוח במקרה של חילול.
עם זאת נוכחנו לדעת שהבנק אינו נושא בסיכון כלכלי במסגרת עסקת ניכיון, כאשר בפרקטיקה הנוהגת משבוטל הסכם הניכיון, כלומר בעת חילול שיק שנמסר לבנק ומשכשל הבנק מלממש את השיק בעצמו, מחויב הבנק בפרק זמן סביר לצמצם את נזקו של הלקוח וליתן לו את הכלים לנקוט בהליכי גבייה במישרין אל מול בעל ההמחאה (בז´רגון המשפטי הכוונה למימוש הזכות לסברוגציה כלפי החייב על פי השטר).
סיטואציה בה ניתן הכשר לבנק מצד אחד לחייב את חשבון הלקוח ומצד שני לשמור לעצמו את הזכות לגבות את ההמחאות מבלי להגביל עצמו לסד זמנים ולטובת הלקוח, אינה דבר מובן מאליו ועל הלקוח לחשוד כי טובתו אינה נגד עיניו של הבנק בנסיבות העניין.
עליכם לשמור על זכותכם הלגיטימית לקבל את המחאות לאחר חילולן ולאחר שהבנק מסר דיווח אלו פעולות הוא ביצע על מנת לגבות את ההמחאות כדין, וזאת בכדי לדעת באם הבנק פעל כמצופה ממנו להקטין את נזקכם בזמן אמת, תוך נקיטת הליכי גבייה אימתניים או שמא נקט בגישת שב ואל תעשה וגרם לכם לנזקים כספיים.
המאמר זכה לפרסום גם באתר המשפטי הישראלי "פסק דין"
עו"ד טל קדש, מומחה במשפט אזרח מסחרי. כל המוצג במאמר זה הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות יעוץ ו/או חוות דעת משפטית כלשהי. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים במאמר ובאתר.
