כידוע אישור מטעם משטרת ישראל האמונה על שלום הציבור ובטחונו, נדרש על ידי הרשויות המקומיות כתנאי למתן רישיון עסק, בייחוד שהעסק מושא האישור הינו מקום ציבורי המושך אליו ציבור רב, צעירים, למשל בשעות הלילה, אך לא רק ורשימת העסקים הטעונים אישור משטרה הינם רבים, כאשר השאלה הינה פועל יוצא של שלום הציבור והגנה על תושבי הרשות המקומית בתחומה מצוי בית העסק, טעון הרישוי.
ננסה להשיב על הסוגיה תוך הישענות על מקרה אשר הובא לפתחו של בית המשפט לעניינים מנהליים:
בעתמ (נצ´) 10366-11-11 באר מרים דלקים 26 שי בע"מ נ´ מחלקת רישוי עסקים-עיריית טבריה נדונה השאלה, האם משטרת ישראל רשאית לסרב ליתן את אישורה, הנדרש לצורך קבלת רישיון עסק על ידי רשות מקומית, על סמך מידע מודיעיני המצוי בידה לגבי מבקשי רישיון העסק.
חברת באר מרים דלקים 26 שי בע"מ (להלן: "העותרת") פנתה אל מחלקת רישוי עסקים של עיריית טבריה לצורך קבלת רישיון עסק להפעלת תחנת דלק. על פי תקנות רישוי עסקים (הוראות כלליות), תשס"א-2000 וצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישום), תשנ"ה-1995, נדרשה העותרת להציג, בין כל האישורים השונים, אישור משטרה להפעלת תחנת דלק.
העותרת עמדה בכל התנאים למעט הצגת אישור משטרה כאמור. משכך, סירבה העירייה לבקשת העותרת למתן רישיון העסק, בנימוק כי אישור משטרה כנדרש לא ניתן "מסיבות מודיעיניות". לאחר שניסתה העותרת לשווא לשנות את החלטת משטרת ישראל או לקבל זימון לשימוע, עתרה העותרת לבית המשפט לעניינים מנהליים כנגד החלטת העירייה שלא לתת לה רישיון עסק וטענה, בין היתר, כי אי מתן רישיון העסק פוגע בזכותה החוקתית לחופש העיסוק.
החומר המודיעיני שהיה בידי המשטרה לגבי העותרת ובעליה נחשף בפני בית המשפט ונסוב סביב רכישת דלק "שחור" על ידי העותרת ועבירות סמים והלבנת הון של בעלי העותרת.
בהכרעתו, הדגיש בית המשפט את חשיבות הזכות החוקתיתלחופש העיסוק בקובעו כי "הואיל והזכות לחופש העיסוק היא זכות חוקתית, רשאית המשטרה לסרב לאשר בקשה לרישיון רק מקום בו הדבר עומד במבחני המידתיות.
כמו כן, על המשטרה לבסס את החלטתה, המסרבת להענקת הרישיון, על תשתית עובדתית וראייתית ראויה. דרישה זו תקפה לגבי כל החלטה שמקבלת רשות מנהלית ומקבלת משנה תוקף מקום בו מדובר בהחלטה הפוגעת בזכויות יסוד". בהמשך, התייחס בית המשפט למידע עליו רשאית משטרת ישראל להסתמך בבואה לסרב לבקשה לאישורה לקבלת רישיון עסק – "...המשטרה אינה יכולה לסרב לאשר את מתן הרישיון על בסיס השערות או ראיות ערטילאיות, אלא נדרשות ראיות המבססות חשד סביר כי הענקת הרישיון תקדם פעילות עבריינית ותפגע בציבור, במידה המצדיקה סירוב לבקשה ופגיעה בחופש העיסוק של המבקש".
כמו כן, בית המשפט עמד על הבעייתיות הכרוכה באי-מתן רישיון על סמך מידע מודיעיני ועל הפגיעה בחופש העיסוק של מבקש הרישיון, תוך שבית המשפט למעשה קובע כי.סירוב לבקשת רישיון על בסיס מידע מודיעיני שנותר חסוי ושלמבקש לא ניתנה אפשרות להגיב לו, צריך שיהא מוגבל בזמן, לאור הפגיעה בחופש העיסוק של המבקש להפעיל את העסק.
הזכות החוקתית כוללת גם את זכות הטיעון כלומר הזכות להעלות טיעוניו כלפי החלטת הרשות ואת הזכות לעיין במידע שעליו מתבססת החלטת הרשות, כאשר יש לציין כי האיזון הרצוי יכול להתגשם באמצעות הגבלת משך הזמן שבו תוכל המשטרה לבסס החלטה שלא להעניק אישור משטרה על סמך מידע מודיעיני, למשל באמצעות זימון מבקש רישיון העסק לחקירה והצגת החומרים המהווים בסיס להחלטתה המנהלית של המשטרה.
לגבי מקרה זה דחה בית המשפט את העתירה (כב´ השופט דוד חשין), בקובעו כי יש במידע המודיעיני שבידי המשטרה בכדי לסרב לבקשת הרישיון לעת עתה, ואולם נפסק כי הימנעות ממתן רישיון עסק על סמך המידע המודיעיני המצוי בידי המשטרה צריך שתהיה מוגבלת בזמן, זאת על מנת לצמצם את הפגיעה בעותרת ובבעליה. בית המשפט נמנע מלקצוב זמן לחשיפת המידע על ידי המשטרה או להסרת התנגדותה לבקשת הרישיון והסתפק בקביעה כי "חזקה על המשטרה שתקיים את החובה המוטלת עליה לפעול ביעילות ותוך זמן סביר".
לסיכום, הסוגיה שלכאורה דנה ברישוי עסקים מעוררת שאלות משניות חשובות לא פחות ונותנת אור גם לטיעונים קלאסיים מעולם המשפט החוקתי ובעיקר לאיזון הנדרש כאשר זכות יסוד חוקתית בדמות חופש העיסוק של הפרט ניצבת על הפרק ביחד עם ביטחון שלום הציבור והסדר הציבורי.
נתקלתם בבעיה דומה? עו"ד טל קדש עומד לרשותכם.
משרד עו"ד טל קדש, מומחה למשפט מנהלי, רשויות מקומיות, מיסוי מוניציפאלי, דיני בנקאות ודיני חברות.
*כל המוצג במאמר זה הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות יעוץ ו/או חוות דעת משפטית כלשהי. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
