כיצד פועל הליך למחיקת חובות ארנונה? ומדוע כמעט כל הרשויות אינן ששות לפרסם קבל עם ועדה, את האפשרות המוקנית לחייבים להגיש בקשות למחיקת חובות ארנונה? האם גם לחייב שהוא בעל נכס, רשאית הרשות למחוק חובות ארנונה? על כל אלה במאמרו של עוה"ד טל קדש בעניין מחיקת חובות ארנונה.
העדר שקיפות מצד הרשויות בדבר האפשרות למחיקת חובות ארנונה
האם ידעתם כי לעיריות ולמועצות מוקנית האפשרות החוקית למחוק חובות ארנונה? לא שיערתם כי כך הוא? זה לא באשמתכם- הרשות אינה ששה גם לפרסם את המידע הזה בפניכם.
בצווי הארנונה המפורסמים בתחילת שנת כספים, מסתפקות הרשויות בציון זכותם של נישומים המשתייכים לסקטור מסוים (למשל: גמלאים, נכים, עולים חדשים) למתן הנחה בארנונה בהתאם לקריטריונים ומבחנים הקבועים בתקנות ההסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה), התשנ"ג – 1993 (להלן: "תקנות ההנחות").
מבדיקה שערכנו באתרי האינטרנט של מרביתן המוחץ של הרשויות, גילינו כי אף לא אחת מהרשויות מוצאת לנכון גם להביא לידיעת תושביהן, כי מעבר למתן הנחה בארנונה לשנת מס ספציפית, ניתן גם לפנות אל הרשות בבקשה למחיקת חובות ארנונה!
הימנעות הרשות מלהציב על השולחן את החלופות הכלכליות המונחות בפני התושבים, מדיפה ריח רע של חוסר הגינות, שתכליתו יצירת טשטוש ועמימות בדבר ההטבה המוקנית לאזרח, בסוגיה מכבידה ובעלת משמעות כלכלית כדוגמת חיוב בארנונה המסווגת כחיוב מס לכל דבר ועניין.
פקודת העיריות בשילוב חוזר מנכ"ל משרד הפנים ותקנות ההנחות בארנונה
מקור הסמכות למחיקת חובות לרשויות וחובות ארנונה בפרט, מצוי בסעיפים 338 ו- 339 לפקודת העיריות.
הליך המחיקה עצמו הוסדר ב"נוהל מחיקת חובות לרשות המקומית" שפרסם מנכ"ל משרד הפנים בדצמבר 2012 (להלן: "נוהל משרד הפנים").
נוהל משרד הפנים קובע כי אם חובות ארנונה שנוצרו בתקופה שבה היה החייב, זכאי היה להנחה על פי תקנות ההנחות, וההנחה לא נוצלה מסיבות חריגות, כגון אי הגשת בקשה או אי תשלום יתרת ארנונה בשנת כספים מסיבות של חוסר יכולת כספית, ניתן להגיש בקשה למחיקת חובות ארנונה.
שיעור המחיקה של החוב יהיה בשיעור שבו ניתן היה לתת הנחה לפי תקנות ההנחה מארנונה, או בהתאם לקבוע לפי כל דין, והכל בתחשב במצבו החומרי של המבקש בעת הגשת הבקשה למחיקת החוב.
גם אזרח שלא נקט בהליך המקובל של הגשת הליך של השגה וערר עם קבלת חיובי הארנונה, רשאי בנסיבות המתאימות להגיש בקשה למחיקת חובות ארנונה, ובלבד שהיה זכאי למתן הנחה בהתאם לתקנות ההנחות במועד היווצרות החיוב.
גם חייבים שהינם בעל נכס- זכאים למחיקת חובות ארנונה- שבירת המיתוס
בחקיקה ובנוהל מחיקת חובות, מופיעים שני סוגים של חובות ארנונה הניתנים למחיקה:
א. חובות אבודים - חובות שסיכויי גבייתם אפסיים, למשל מהסיבה כי בבעלות החייב אין נכסים שמהם ניתן להיפרע.
ב. חובות שאינם אבודים- כלומר חובות שלכאורה יכולה הרשות לגבותם מחייב שהינו בעל נכסים (למשל דירת מגורים).
סירוב העירייה להעביר בקשת המחיקה לוועדת הנחות של חייב שהוא בעל נכס
במקרה אשר הגיע לפתחו של בית המשפט , סירבה עיריית טבריה להעביר פנייה של חייבים למחיקת חובות ארנונה משנים עברו, לוועדת ההנחות, חרף מצבם הסוציו אקונומי הקשה של החייבים אשר היו מטופלים במחלקת הרווחה ומוכרים לכל אגפי העירייה, וזאת בשל העובדה כי הינם בעליה של דירת מגורים צנועה שבה מתגוררים שבע נפשות, וגם ילד נכה בשיעור 100%.
מנהל הגבייה של העירייה אף הגדיל ואיים במענה לפניית החייבים כי יפעל למינוי כונס נכסים על דירת המגורים לשם גביית החובות.
לנוכח הפרשנות הלקויה של נוהל מחיקת חובות, פסק כי בית המשפט לעניינים מנהליים, במסגרת עתירה שהוגשה על ידי עוה"ד טל קדש, כי עמדתו של מנהל הגבייה לפיה אין רשות יכולה להוביל למחיקת חוב של נישום שהוא בעל נכס, אינה מבוססת והינה שגויה מן היסוד (עת"מ 66571-03-15 דרעי נ´ עיריית טבריה).
עלינו לזכור, כי לא לחינם נקבע כי טרם מתן החלטה בעניינים מעין אלה, יש לקבל את המלצת וועדת ההנחות, בהיותה ועדה עם יכולת ומומחיות לבחון לפרטי פרטים את בקשת החייבים, תוך קבלת מלוא המסמכים הרלוונטיים ולהביע עמדה מושכלת בעניינים, אשר תקל על קבלת ההחלטה הסופית ע"י הגורמים המוסמכים.
לאור האמור, פסק בית המשפט כי העותרים יגישו לעירייה, בקשה נוספת למחיקת חובות ארנונה, אשר לאחריה תתכנס וועדת ההנחות ותבחן את הבקשה בנפש חפצה.
דו"ח מבקר המדינה - בעניין אי כינוס וועדת הנחות
על פי דו"ח מבקר המדינה משנת 2014 שעניינו ´ארנונה ברשויות המקומיות – הטלה, הנחות והסדרת הגביה´, עולה כי ועדת הנחות הינה ועדת חובה בכל רשות מקומית ועל פי פקודת העיריות הרי ש´ועדה שחובה להקימה לפי כל דין תכונס לפחות אחת לשלושה חודשים; לא כונסה ועדה כאמור, יורה ראש העיריה לכנסה, והוא יקבע את סדר היום של ישיבת הועדה..".
על פי דו"ח המבקר, עולה כי מספר רשויות מקומיות שנבדקו, לא כינסו ועדות ומשרד מבקר המדינה העיר להן בחומרה.
התחשבות באוכלוסיות מוחלשות
לסיכום, תם העידן שבו קיבלנו את מסקנות הרשות המקומית ככתבן וכלשונן בבחינת "כזה ראה וקדש".
כיום, מומלץ לבדוק כל חיוב בזכוכית מגדלת ולנקוט בכל האמצעים בכדי לפגוע דווקא בבטן הרכה של אותן הרשויות אשר לכאורה מופקדות על ניהול העיר כולה, אך למרבה הצער, אינן מגלות רגישות לחוליות החלשות ביותר בחברה, קרי לשכבות באוכלוסייה שמאסו בהליכים בירוקרטים בהיותן חסרות יכולת להגיב בזמן אמת להתנצח עם פקידי העירייה.
עו"ד טל קדש, מומחה למיסוי מוניציפאלי, מחיקה והפחתת של חיובי ארנונה, היטלי פיתוח, משפט מנהלי, רשויות מקומיות.
