ועדת ערר לענייני ארנונה של עיריית תל אביב, בהחלטה מפורטת ומנומקת החליטה לקבל ערר אשר הוגש על ידי עו"ד טל קדש לפטור מחזיק נכס בדרום תל אביב מארנונה, באמצעות שינוי סיווגו של הנכס מסיווג של "קרקעת תפוסה" לסיווג של "אדמת בניין" שאינו בר חיוב בארנונה.
המדובר בנכס בשטח של 256 מ"ר , אשר גודר על ידי העורר ולא נעשה בו שימוש לאחר שהעורר פינה את העסק שאותו ניהל בנכס ועבר למקום אחר.
מנהל הארנונה בעיריית תל אביב החליט כי יש לסווג את הנכס כ"קרקע תפוסה" שהינה על פי סעיף 269 לפקודת העיריות, "כל קרקע שבתחום העיריה שאינה אדמה חקלאית, שמשתמשים בה ומחזיקים אותה לא יחד עם בנין".
התעריף לקרקע תפוסה לשנת 2015 (מועד הגשת הערר) בעיריית תל אביב הינו בסך של 53.18 ₪ למ"ר עבור 500 המ"ר הראשונים. המשמעות הכלכלית של חיוב הנכס בארנונה , בסיווג של "קרקע תפוסה" הינה כי העורר, לקוח המשרד, נדרש "לתרום" לעירייה תשלום מס ארנונה בכל שנה בסך של 13,614 ₪.
וועדת הערר לענייני ארנונה בעיריית תל אביב, קיבלה את טענות עוה"ד טל קדש, ביחס לנכס הספציפי ובתוך כך פטרה את הנכס מארנונה:
עצם גידור קרקע אינו מלמד על שימוש שנעשה בקרקע ואינו מלמד על תועלת כלשהי, כי אם למנוע הזנחתה של הקרקע (למשל השלכה של פסולת) של פסולת בנכס עצמו. לראיה- העורר קיבל מכתב דרישה מהעירייה לנקות את הנכס לאור פסולת שהושלכה לנכס ובקרבתו. העורר הוכיח כי אין שליטה על השלכת הפסולת או ניצול כלשהו זדוני ושלא בהיתר מצד צדדים שלישיים, מאחר והוא אינו נמצא בנכס ושולט על המתרחש בו.
נכון הוא כי העורר הינו בעל הזיקה הקרובה לנזק, אך ההחזקה לכשעצמה אין בה, כדי להעיד על שימוש כלשהו. נהפוך הוא- העורר, הוכיח כי הוא אינו מנצל את הקרקע ולא מפיק ממנה תועלת כלשהי. לאור האמור, קיבלה וועדת הערר לענייני ארנונה בעיריית תל אביב, את טיעוני העורר והחליטה לפטור את הנכס מארנונה.
לסיכום, מדובר בחיסכון משמעותי בתשלום ארנונה שזכה הנישום לאחר מאבק מול העירייה. לאורך שנים נדרש העורר לשלם לחינם סכומים לא מבוטלים בגין נכס שלא נוצל למטרה כלשהי. בתוך כך, עלינו להביא לידיעת ציבור לקוחותינו, כי שטחים רבים בתוך בתי עסק מסווגים לעיתים על ידי רשויות מקומיות כ"קרקע תפוסה" כברירת מחדל, גם אם אין בשם שימוש בהיותם שטחים "מתים" נעדרי ניצול כלכלי.
