משרד עוה"ד טל קדש מייצג בעלי דירות בהליכים בהם ניתן לשימוש אסור לפי סעיף 243(ה) לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965.
ייצגנו נאשמת שהינה בעלת זכויות בדירה בת 10 חדרים בתל אביב – על פי היתר בניה.
לפי היתר מאוחר יותר שניתן בסוף שנות התשעים הוגדל שטח הדירה (סגירת מרפסת) והן ניתן היתר לביצוע של שינויים פנימיים.
הרקע להגשת כתב אישום הינו הלשנה של בעלי זכויות על רקע הליך של תמ"א 38/2.
נשאלת השאלה אילו שינויים פנימיים בוצעו בדירה אשר לכתחילה על פי היתר בניה- טרם השינויים הפנימיים – 5 מקלחות, 5 חדרי שירותים, ושני מטבחים.
המאשימה לא הוכיחה אלו שינויים בוצעו ומדוע שינויים אלו חורגים מתנאי ההיתר ומדוע מטבחים מאולתרים שבהם כיריים חשמליות ומקרר משרדי מהווים מטבח, שיש בו להצביע העל היותם של החדרים- יחידות נפרדות ועצמאיות.
באותו ענין דובר על נאשמת המצויה במצב סיעודי, באמצע שנות השמונים לחייה, בדירה מתגוררים שני ילדיה החוסים, מתמודדי נפש המוכרים לשירותי רווחה, בן נוסף המשמש אפוטרופוס לאחד הילדים, בנוסף גר בדירה מטפל סיעודי של הנאשמת, ועוד שני ילדים בוגרים – כך גם נפסק פוזיטיבית על ידי בית המשפט כממצא עובדתי.
חרף האמור- נפסק כי המדובר בוצע שימוש אסור וניתן צו להריסת מטבח קבוע אחד ושלושה חדרי שירותים ומקלחת, תוך השבת המצב לקדמותו בהתעלם מהנסיבות לעיל, המצב העובדתי והן ההיתר לשינויים פנימיים!
פסיקה זו של בית המשפט אינה מידתית ואינה צודקת לעניות דעתנו המקצועית, בפרט שהיא אינה לוקחת בחשבון את הספק הסביר שראיות התביעה שלא הוכיחה את סעיף כתב האישום. פסק הדין מתעלם מן הנסיבות, העובדות, זהות המתגוררים בדירה והעובדה כי לא קיים כל אלמנט של פיצול דירת מגורים המשרתת משפחה אחת עם צרכים מיוחדים.
האם לא ראו לתת הדעת למציאות החיים המורכבת אשר הובאה בפניו ביחס לניהול בית משותף של בני משפחה?
לא ניתן משקל לכך שאין בדירת הנאשמת כל סממן של פיצול – לדירת הנאשמת כניסה אחת, בדירת הנאשמת מתגוררים בני משפחה, אין מופקת בגינה רווח כלל בגין השכרה לשוכרים, בדירה מתגוררים לפחות 7 בני משפחה, לרבות ילדים חוסים, אפוטרופוס של אחד הילדים, מטפל סיעודי, בדירה אין אין פיצול מונים חשמל או מים, קיים דוד אחד, תיבת דואר אחת, כניסה אחת, חשבון ארנונה אחד ע"ש הנאשמת
לא ניתן לראות בחדר שבו מטבח מאולתר ואף מקלחת כמקיים יחידה פונקציונלית עצמאית של דירה מגורים השוכנת בפני עצמה באופן הסותר פסיקות אחרות של הערכאות.
לא בוצע ולא הוכח כי בוצע שינוי פנימי על פי סעיף 145 לחוק התכנון והבניה, ולא בוצע כל שינוי החורג מהיתר הבניה- כל שינוי בדירה שהינו שינוי קונסטרוקטיבי, פגיעה בשלד, שינוי בחזית בצד החיצוני של הבנין, לא נפגעה צנרת הבית, ולא בוצע כל שינוי שאינו שינוי פנימי על פי חוק התכנון והבניה ואף לא הוכח אחרת על ידי המאשימה
המטבחים המאולתרים אינם ראויים להיקרא מטבחים ואין לראות ביחידות אלו כעצמאיות בשעה שהם משמשים לקירור שתיה במקרר משרדי ומאכלים פשוטים שהם רק נשנושים ולא בגדר ארוחה מזינה שאותה מבשלים לאחים החוסים במטבח המאובזר.
גם בדירת שותפים לגיטימית ניתן לצמצם למינימום ההכרחי את השטחים המשותפים וליצור הפרדה מוחלטת בין החדרים המנהלים עצמאות לצרכי מגורים ושמירה על פרטיות.
יש לזכור וכפי שגם נפסק כי מדובר אחרי הכל במבחן של בחינת מכלול הנסיבות העובדתיות עדי שניתן יהיה להשיב לשאלה האם פיצולה של הדירה גרם לכך שהיא חדלה לשמש כיחידה בודדת באורח מעשי, כמספר הדירות השוכנות זו בצד זו.
נגרם לכם עוול מרשות מקומית, משרד ממשלתי? מתמודדים אל מול הליכים בירוקרטים מסובכים ?
פנו למשרדו של עורך דין טל קדש- משפט מנהלי וציבורי
