זיכוי בעבירות פעוטות אשר ההרשעה בגינן מדיפה ריח של עינויי דין וחוסר צדק משווע
טענת הגנה מן הצדק נועדה להבטיח שניהול ההליך הפלילי לא יעמוד בסתירה לעקרונות של צדק והגינות משפטית, כפי שמפורט בסעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982. סעיף זה מאפשר לבית המשפט לבטל כתב אישום אם ניהול ההליך הפלילי עומד בסתירה מהותית לעקרונות אלו.
במרוצת השנים, הורחבה תחולת ההגנה מן הצדק גם למקרים בהם קיימת אכיפה בררנית, או כאשר המשך ניהול ההליך הפלילי עלול לגרום לעיוות דין חמור לנאשם. במקרים מסוימים, כפי שקרה כאן, ההגנה מן הצדק מהווה את ההבדל בין הרשעה לבין זיכוי מוחלט.
דוגמא למקרה שבו התקבלה טענה להגנה מן הצדק:
שלושת הנאשמים עמדו בפני אישומים חמורים של ביצוע עבודות בנייה בסטייה מהיתר, במסגרת הוספת שטח לדירתם. לפי כתב האישום, נבנה מעקה בגובה 1 מטר במקום 30 ס"מ, גדר מבלוקים ובטון נבנתה או הוגבהה, והממ"ד לא נבנה במיקום המותר. בשלב מאוחר יותר התקבל היתר נוסף שהכשיר בדיעבד את המעקה והממ"ד (שהוקם במיקום שונה ומאושר), אך הגדר לא הוכשרה בשל פלישתה לתחום החלקה הציבורית.
עיקר הדיון התמקד בבניית הגדר, כאשר הנאשמים טענו להגנה מן הצדק, במיוחד עקב אכיפה בררנית. הם הצביעו על כך שבעוד ברחוב צה"ל כולו, כולל בבית המתלונן עצמו, קיימות עבירות בנייה חמורות שכוללות גדרות הפולשות לתחום החלקה הציבורית בצורה חמורה יותר, האכיפה הופנתה אך ורק כלפיהם.
בית המשפט לעניינים מקומיים זיכה את הנאשמים על בסיס ההגנה מן הצדק. למרות שעובדות כתב האישום הוכחו, כולל ביצוע עבודות בנייה ללא היתר מתאים בניגוד לסעיפים 145 ו-204 לחוק התכנון והבנייה, קבע בית המשפט כי האכיפה הבררנית במקרה זה פוגעת באופן מהותי בתחושת הצדק וההגינות, ולכן יש לזכות את הנאשמים.
במידה אתם מתמודדים עם אישומים על עבירות בנייה, או חוששים שנפגעתם מאכיפה בררנית, פנו למשרדו של עורך הדין טל קדש לצורך קבלת ליווי משפטי מקצועי יבטיח שזכויותיכם יישמרו, ושלא תעמדו בפני עוול משפטי.
