כנגד תושב העיר פתח תקווה המיוצג על ידי משרד עו"ד טל קדש העוסקים בתחום התכנון והבנייה והמשפט המנהלי, הוגש כתב אישום בגין שימוש אסור בדירת מגורים אשר לטענת העירייה מיועדת לחניה ציבורית בניגוד לסעיף 243 לחוק התכנון והבניה.
עיון בחומרי החקירה, מעלה כי העיריה מגלה טפח ומכסה טפחיים, עת היא אינה פועלת בהתאם לעיקרון השקיפות ומציגה את העובדות כהוויתן ביחס להיבטים תכנוניים היסטורים והליכי תכנון עתידיים, מתוך כוונה לשמור על ערפול מכוון.
שיקולים זרים ולא עניינים עומדים מאחורי ההחלטה להגיש כתב אישום וכפועל יוצא לפנות את הבנין בחלוף 60 שנה שתושבים גרים בו, נטלו משכנתאות לדירת מגורים, שילמו ארנונה של בתי מגורים, מכרו זכויות ורכשו זכויות בבניין, העירייה ניפקה אישורים מופנים לרשם המקרקעין לצורך העברת זכויות על פי סעיף 324 לפקודת העיריות.
אינטרס ההסתמכות של התושבים הנאשמים זועק השמיימה וכך גם השיהוי הקיצוני אשר דבק בהתנהלות המאשימה הועדה המקומית לתכנון ובניה.
הגשת כתב אישום נועדה לחפות על מחדלי העירייה
הגשת כתב האישום נועדה לחפות על מחדלי העירייה במשך עשרות שנים והמשכו במחדל נוסף אשר מאחוריו עומדת כוונת העירייה להימנע מתשלום פיצויים לנאשם בשווי כספי של דירת מגורים משודרגת או שווה ערך לדירה חדשה חלופית המגיעה לנאשם כדת וכדין.
יש לתהות הכיצד בחלוף עשרות שנים מאכלוס הבנין לא פעלה על פי סמכויות המוקנות לה לפרסם תב"ע התואמת את השימוש לצרכי מגורים
העירייה לא מימשה מטרות הפקעה על פי סעיף 188 לחוק התכנון והבניה כפי שנרשם ביחס לשטחים ציבוריים בתכנית מפורטת פ"ת 1205/18.
המאשימה ישבה בחיבוק ידיים מזה למעלה מ- 60 שנה עת היא מבקשת לקדם את השימוש בבניין לצרכי מגורים כעולה ממסמכים מתיק הבנין, וכעת בחוסר הגינות משווע תוך שיהוי קיצוני מבקשת חלף הליכי תכנון והתנהלות הגונה מול תושבים בעלי זכויות למצות עימם את הדין הפלילי.
מסה קריטית של טיעונים המצדיקים ביטול כתב האישום וזיכוי הנאשמים
במשרד עו"ד טל קדש העוסקים במשפט המנהלי והציבורי ובייצוג נאשמים בהליכי תכנון ובניה, סבורים כי קיימת "מסה קריטית" אשר יש בכוחה להביא למסקנה בדבר ההצדקה בביטול האישום מחמת הגנה מן הצדק.
המדובר במקרה תקדימי וראשוני מסוגו עת לאחר עשרות שנים בהן נאשם מתגורר בדירת מגורים, מנהל בה את מרכז חייו, נוטל משכנתא עבור דירת מגורים, נושא בחשבונות ארנונה, נדרש בערוב ימים כשהוא בגיל מתקדם (בן 60) להימצא בפני שוקת שבורה ללא כל נכס וקורת גג, בשל מחדלי העירייה, רשלנותה ומזימות שהיא רוקחת מתחת לפני השטח.
עם קבלת הייצוג פעלנו להתחקות אחר מסמכי התב"ע ומסמכים מתוך תיק הבנין –מאז הקמת הבנין בשנות החמישים ועד עצם היום הזה:
גילינו כי העירייה מסתירה מידע מהותי אודות ייעודו של הנכס:
- על פי התב"ע השימוש הינו למסחר בקומת הקרקע ולמגורים בקומות הנוספות
- מתשריט היסטורי עולה כי המבנה תוכנן ונבחן על ידי העירייה כבית מגורים, בין היתר נוכח תצורתו, חלוקתו הפנימית, והצורך בהסדרת חניות לדיירים. על גבי התשריט נרשם כי השימוש בנכס הינו לצרכי מגורים.
- איתרנו מכתב מהנדס העיר מתאריך 30/10/1956 לפיו הוא מאשר כי על החלקה קיים בנין בן שלוש קומות, המכיל בין היתר 2 חנויות, חדר מגורים, מטבח, מרפסת סגורה. נרשם על גבי מסמך לרושם הקרקעות כי "מהמחלקה הנ"ל ישקיעו בהתאם לתכנית בנין עיר".
הווה אומר כי ניתן הוראה מטעם המהנדס להכין תב"ע תואמת על פי השימושים הקיימים אשר הסתבר כי היו קיימים גם לצרכי מגורים מאז ומתמיד.
- איתרנו מסמך אשר יצא תחת ידו של מהנדס העיר פתח תקווה משנת 1956 לפיו הוגשה תכנית להקמת בנין בגוש חלקה נשוא כתב האישום – לשם חנויות ומגורים, כאשר התכנית אושרה.
- איתרנו מסמך משנת 1959 אשר יצא תחת ידו של מהנדס העיר לרושם המקרקעין לפיו קומות ב' ו-ג' בבנין מכילות כל אחת 2 חדרים, הול, מטבח, חדר אמבטיה, ב"כ ו- 2 מרפסות.
- איתרנו בתיק הבנין מסמך עיריית פתח תקווה המופנה לבעל זכויות בבנין לפיו העירייה מציינת כי המדובר בדירת מגורים וכן – "הריני לאשר בזה ע"פ בקשתך כי נכון ליום כתיבת מכתבי, אין חבות לתשלום היטל השבחה בגין הדירה הנ"ל וזאת על פי תכנית המתאר והתכניות המפורטות המאושרות החלטת על הקרקע שבנדון. בכבוד רב אדריכל אלי הופמן מנהל מחלקת מידע".
המסקנה: רישומים אותנטיים מתיק הבנין מעלים כי המדובר בנכס המיועד ומשמש לצרכי מגורים לאורך עשרות שנים ממועד היווסדו של הבנין ועד היום.
מצער כי ההליך ההליך הפלילי עבור הנאשמים הינו משחק של ניחושים שבו העירייה אינה משחקת בקלפים פתוחים כאשר גם חומרי חקירה הועברו טיפין טיפין ובמשורה.
כיום ולפתע בחלוף עשרות שנים, העירייה נזכרת שייעוד המגרש הינו דרך, כשהיא מבקשת מאת בעלי הזכויות להשיב את המצב לקדמותו ולהודות בעבירה שלא ביצעו באופן העולה כדי חוסר צדק משווע
העירייה לא מימשה את זכותה לקיים את הייעוד של דרך מאז הקמת הבנין בשנות החמישים ותמוהה עד מאוד הנסיבות העומדות מאחורי עצם הגשת כתב אישום זה המדיף ריח של חוסר הגינות והפרה של חזקת תקינות מעשה המנהל.
גם מסמכי המדיניות החלים על המקרקעין משאירים מרחב גמישות לוועדה המקומית במובן זה שניתן לסטות מהן מקום שבו הועדה מתרשמת כי קיימת הצדקה ביחס למקרה מסוים אלא שבמקרה דנא שיקול הדעת של הרשות טבול בשיקולים פסולים המצדיקים התערבות בית משפט אמיץ ונוקב אשר יגן על ציבור התושבים ועל קניינם!
במקרה רגיל שבו בית המשפט אמור להפעיל את מלוא האמצעים העומדים ברשותו, יש להפעיל את טענת ההגנה מן הצדק על פי סעיף 149(10) לחוק הסדר הדין הפלילי לאור העובדה שחוסר הגינות זועק השמיימה באופן המקים בסיס לביטול כתב האישום או לזיכוי הנאשמים.
נגרם לכם עוול מרשות מקומית, משרד ממשלתי? מתמודדים אל מול הליכים בירוקרטים מסובכים ?
פנו למשרדו של עורך דין טל קדש- משפט מנהלי וציבורי
