עו"ד טל קדש – מיסוי מוניציפלי ▪️ ליטיגציה מנהלית, אזרחית ומסחרית ▪️ נוטריון
הרשות המקומית רשאית במקרים מסוימים לגבות חוב ארנונה של חברה ישירות מבעל השליטה – אך רק בהתקיים תנאים מצטברים ברורים ובכפוף לנטל הראיה שנקבע בפסיקה. המאמר מסביר את מנגנון סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים, את ההבדל בין גבייה מנהלית לתביעה אזרחית, ואת טענות ההגנה העיקריות העומדות לבעל השליטה.
אישור היעדר חובות לפי סעיף 324 לפקודת העיריות הוא תנאי לרישום זכויות בטאבו. לעירייה מותר לעכבו רק בשל חוב קיים, חלוט ובר־דרישה של בעל הנכס בגין אותו נכס – לא בגלל חריגות בנייה, שומה במחלוקת או חוב שהתיישן.
מה קורה כשהעירייה מפעילה כוח, אך שוכחת את האדם שמולה?
עו״ד ונוטריון טל קדש, העוסק במשפט מנהלי ומחבר הספר דיני ארנונה פרשנות הלכה ומעשה, מסביר מתי הגבייה חורגת מהחוק, ומהם הכלים שעומדים לצדו של האזרח.
כיצד פועל הליך למחיקת חובות ארנונה? ומדוע כמעט כל הרשויות אינן ששות לפרסם קבל עם ועדה, את האפשרות המוקנית לחייבים
הליך חיוב נישום בארנונה מבוצע בשני שלבים: בשלב הראשון מחוקקת הרשות המקומית את צו הארנונה על הנכסים בשטחה המוניציפאלי, ובשלב
בצו הארנונה של רשויות מקומיות רבות קיים סיווג ייחודי לבתי תוכנה, כלומר חברות הזנק שעיקר עיסוקם פיתוח תוכנה. בסעיף 1
בסעיף 5(ח) לפקודת הפיטורין נקבע פטור מארנונה עבור: "כל קרקע או בנין המשמשים אך ורק לצרכי ספורט או תרבות הגוף
ארנונה כללית לא תוטל על כל בניין או קרקע תפוסה אשר הבעלות וההחזקה עליהם בידי כל מוסד חינוך, ובלבד שהבניין
המוסדות הנהנים מפטורים מלאים מארנונה על פי סעיף 5ג(ה) לפקודת הפיטורין המוסדות הבאים זכאים לקבלת פטור מלא מארנונה לפי פקודת
משרד עוה"ד טל קדש מלווה מוסדות ציבור בבקשות למתן פטור מארנונה אל מול משרד הפנים, רשויות מקומיות ובבתי משפט במסגרת