אוחז כשורה על קצה המזלג – דיני שטרות
בסעיף 28 לפקודת השטרות נקבע כי - אוחז כשורה הוא אוחז שנטל את השטר כשהוא שלם ותקין לפי מראהו ובתנאים אלה:
1. נעשה אוחז השטר לפני שעבר זמנו, ולא היתה לו כל ידיעה שהשטר חולל לפני כן, אם אמנם חולל;
2. נטל את השטר בתום לב ובעד ערך ובשעה שסיחרו לו את השטר לא היתה לו כל ידיעה שזכות קנינו של המסחר פגומה.
הוראות הסעיף מורות כי אוחז כשורה הינו מי שקיבל את השיק לידיו כשהוא שלם ותקין על פי מראהו, בתום לב, בעד ערך ובשעה שהוא לא ידע שזכות כלשהי בשטר פגומה.
"כל אוחז שטר, חזקה לכאורה שהוא אוחז כשורה; אך אם הודו או הוכיחו בתובענה שהקיבול או ההוצאה או הסיחור שלאחריה פגועים ברמאות, בכפיה, או באלימות ופחד, או באי-חוקיות, חובת הראיה מוחלפת, עד אם הוכיח האוחז שלאחר אותה רמאות או אי-חוקיות ניתן בתום לב ערך בעד השטר".
האוחז כשורה נדרש לא רק לתום לב אלא גם להוכיח כי בעת סוחר לו השיק, לא היתה לו למעשה ידיעה על כך שזכות קניינו של המסחר פגומה, כלומר יש לעמוד על היקף הידיעה בפועל של מקבל השטר.
בכל הקשור לטענת- "העדר הידיעה" באשר לזכות הקנין של המסחר הפגומה, אשר נדרש "אוחז כשורה" להוכיח, הרי שעל פי העקרונות אשר הותוו בפסיקה ובספרות, יש צורך להסתייע במבחן משולב::
בהיבט הסובייקטיבי - יש לעמוד על היקף הידיעה של הגורם אליו סוחר השיק על כך שזכות הקנין של המסחר פגומה.
בהיבט האובייקטיבי- פלוני ייחשב כיודע עובדה מסוימת, אם ידע עליה בפועל בעת קבלת השטר או שהיה יכול ללמוד על קיומה ממידע שהיה ברשותו. כלומר יש לקבוע מה היה האדם הסביר מסיק מאותו מידע.
***משרד עורך דין ונוטריון טל קדש: ייצוג חייבים וזוכים בהליכים משפטיים בבתי משפט ובהוצאה לפועל במסגרת התנגדויות לביצוע שטרות וכן ניהול הליכים מסחריים ומנהליים/מוניציפאליים. 
